יש כל כך הרבה קשיים במעבר מהצבא לאזרחות. מבחינה חברתית צריך לחדש ולשקם קשרים עם אנשים שלא ראית המון זמן. מבחינת העבודה צריך לחזור לעניינים ולהתאפס על מה קורה במקרה בטוב, ובמקרה הרע לחפש עבודה חדשה. מבחינת זוגיות צריך להתרגל מחדש לאדם שמקבל גרסה טיפה שונה שלך, לפעמים אנחנו יכולים לחזור אנשים שונים מאד. לא להיות מוקף בחברים של המסגרת הצבאית ותחושת המשמעות העצומה שיש לך בצבא זה לא פשוט גם כן. אבל עבורי – עיקר הקושי היה להתמוד עם ההרגשה שאנשים לא מבינים אותי ומה עובר עליי.
אשתף טיפה מאיך שהרגשתי כשחזרתי לשגרה אחרי תקופה ארוכה של מילואים, איך הרגישה לי החוויה של לחזור מהצבא. בנוסף, מי שלא ראה את המערכון המעולה של ארץ נהדרת על זה חייב לראות.
מרגיש את המבטים של כולם בנסיעה באוטובוס. המדים מושכים תשומת לב. מרגיש כמו איזה ברברי. מקווה שאנשים מסביב לא חושבים שאתה מגעיל או חסר נימוס בהתנהגות שלך. בהלם. לא זוכר איך אנשים נראים בלי מדים עליהם. שמח לראות מילואימניקים אחרים על מדים. במיוחד כשהם עם בת זוג, משום מה. חושב איך נראו החיים של אנשים שלא גויסו בחודשים האחרונים.
מרגיש בטוח. בצורה מופרזת.אם משהו יקרה לי זה רק שם, לא פה. לא בכביש. לא במעלית. לא מטילים. לא בלילה בשכונה.
מגיע למשרד. מחפש את האנשים שיבינו לליבי. המנותקים במשרד לא יבינו אף פעם. אין לך כח לשמוע עוד דעה על מה צריך לעשות ואת מי צריך לכסח ומתי. משתוקק למצוא עוד לוחמים. כשמוצא, יכול לדבר רק על צבא. כל הבולשיט של מיינדפולנס ו”נוכחות” מרגיש לא רלוונטי. אתה הכי נוכח במלחמה. במיוחד כשאתה מפחד למות. אוכל סרטים שיפטרו אותך ברגע שייגמר החודש חסד. אולי אפילו לפני עם איזו קומבינה. מתגעגע לחברים בצבא.
אמרו לך שיהיו לך בחורות בשפע. לא מסוגל לחשוב על זה. חסר ביטחון בעבודה. אתה לא בעניינים. לא רגיל לעבור כל כך הרבה זמן בלי לשמוע איזו הפגזה או איזה זיק. מדי פעם נבהל שהנשק לא לידך. תוהה אם אנשים מסביב קולטים ששוחררת לפני רגע. מתלהב משלט של הנחה לחיילים במדים, ואז נזכר שאתה לא על מדים. הכל מגיע לך. מתעצבן כשלא מקבל יחס מועדף.
מרגיש חסר תכלית. קצת כמו שהרגשת אחרי שסיימת פסיכומטרי. אבל גם לא מרגיש כלום. מעניין אותך מתי זה יעבור לך ותחזור לשגרה. מכל הבחינות.
לא רגוע.
בינתיים עבר קצת זמן מאז שחזרתי. דברים השתנו. מחירים עלו. אני מנסה לא להביא התנהגויות של צבא לעבודה שלי, אבל לא תמיד זה מצליח. השגרה שלי היא לא מה שהייתה מלפני המלחמה. אולי השגרה של כולנו כאן לא תהיה אותו הדבר אף פעם. אולי זה לא באמת לחזור לשגרה, אלא להתרגל למציאות חדשה.