למה דחיינות כל כך מסוכנת? איך להתמודד עם דחיינות בהצלחה? קבלו 5 טיפים לטיפול בדחיינות.
מהי דחיינות?
מדובר בנטייה שלנו לדחות משימות חשובות (למשל כתיבת עבודה להגשה) לטובת משימות פחות חשובות (למשל פייסבוק). דחיינות מקושרת לפרפקציוניזם, חוסר אמונה בעצמך, דיכאון והפרעות קשב וריכוז.
למה דחיינות כה מסוכנת?
כביכול, אין שום דבר נורא בלדחות משימות לרגע האחרון ואז לעשות אותן בלחץ, לא? אז זהו – שלא. אדם שדוחה משימות באופן קבוע ידחה גם מטלות שישפרו לו את החיים ויעשו לו טוב. למשל דחיות של טיפולים ובדיקות רפואיות שעליו לבצע, קנייה של כרטיס לחו”ל לרגע האחרון (וישלם עליו הרבה יותר), נקיונות של הבית ועוד ועוד. אדם דחיין יפסיד בחייו זמן וכסף רבים הודות לחוסר טיפול בדחיינות שלו. מבחינתי חלק מלהיות גבר זה לעמוד במטרות שלך ולהתמודד בהצלחה עם דחיינות, גם אם התמודדות עם דחיינות נחשבת ל-“סאחית” בעיני אנשים מסוימים.
סיבות לדחיינות
ישנן סיבות רבות לכך שאנשים נוטים לדחות משימות חשובות, דחיינות היא לרוב לא תכונה העומדת בפני עצמה. כגון:
- פרפקציוניזם – אנשים עם סטנדרטים מאד גבוהים, ששואפים לשלמות בכל מטלה שהם מגישים, עלולים ליפול קורבן לדחיינות. הרצון לספק תוצר שהינו לא פחות ממושלם גורם לדחיינות משתי סיבות. אחת – המשימה נתפסת בראשם כיותר מורכבת ממה שהיא באמת, לכן יש להם פחות מוטיביציה לבצע אותה. שתיים – לוקח להם זמן רב יותר לבצע מטלות, הם משקיעים בהן זמן רב יותר מאשר אנשים שתוצר שאינו מושלם מספק אותם.
- חוסר אמונה בעצמך – משימה שנתפסת עבורנו כמורכבת היא משימה שהסיכויים שלא נעשה אותה או נדחה אותה עולים משמעותית. בעברי, כשלמדתי לתואר, הייתי מתקתק את המשימות הקלות אך דוחה את המטלות הקשות עד לרגע שאין לי ברירה אלא להגיש אותן. אם הייתי מאמין יותר ביכולת שלי לעשות בהצלחה גם את המטלות הקשות, הייתי נפטר מהן בצורה יחסית מהירה ונושם לרווחה. הפחד מעימות עם המטלות הללו גרם לי לדחות ולהתייסר.
- דיכאון – אחד הסימפטומים העיקריים של דיכאון הינו חוסר מרץ וירידה בריכוז. למשעה, ישנו מחקר על כך שאזור הקורטקס הפרה פרונטלי, האזור במוח האחראי על תפקודים גבוהים כגון תכנון וניהול משימות, נמצא כפחות פעיל בקרב דיכאוניים. לאנשים הנמצאים בדיכאון ישנו סיכוי מאד גבוה גם להתנהגות דחיינית.
- הפרעות קשב וריכוז – אלו הפרעות שמקשות על תכנון משימות, שמירה על ריכוז לאורך זמן, דחיית סיפוקים ועוד. כלומר, מגוון תופעות שהופכות את הפעולה של ביצוע משימות לקשה יותר עבור רבים הסובלים מהפרעות כאלו. ברגע שנהיה קשה יותר לבצע משימה, גוברים הסיכויים שהעשייה שלה תידחה.
איך להתמודד עם הדחיינות
לנהל יומן (ולא להעמיס אותו)
שיבוץ כל המטלות שלנו לפי יום/שבוע ובחינה של איך השבוע שלנו צפוי להיראות מאפשרת לנו יותר שליטה על הלו”ז שלנו. כשאנחנו מוסיפים משימה יש לוודא שלא העמסנו אותו היומן יתר על המידה. עומס כזה רק ייצור אצלנו חרדה ותסכול, ויפחית את הסבירות שבסוף נבצע את כל המשימות. מומלץ לאמץ את הגישה של לעשות פחות – אבל לעשות טוב. איכות על פני כמות. עדיף לבצע מעט משימות כמו שצריך מאשר למרוח מספר רב של משימות. גישה זו מתיישבת עם עיקרון פארטו, לפיו 80 אחוז מהמטלות שלנו נעשות ב-20 אחוז מהזמן שעומד לרשותנו. נסו לשים לב למהן ה”שעות הטובות שלכם”, השעות בהן אתם עושים 80 אחוז מהמטלות ולהשתדל לשמור זמן זה ביום לעשיית המטלות החשובות. הקדשת חצי שעה בשבוע לארגון המשימות יכולה לחסוך שעות של בלבול ותסכול כאשר נגיע לשלב הביצוע שלהן.
* במידה וניהול יומן זה חדש לכם, תשתמשו ביומן אלקטרוני (Google Calendar, למשל) או תכתבו את המשימות שלהם ביומן מהסוג הישן והטוב, אך לא בשניהם.
אל תעברו למשימה נוספת, לפני שסיימתם את הנוכחית
כאשר אתם עובדים על משהו, *אל תזגזגו בין משימות אחרות. פעמים רבות התפתיתי לנסות להיות יעיל יותר על ידי עבודה במקביל על שתי משימות. מעולם לא הייית מרוצה מהתוצאה הסופית, ואני תמיד מגיע מחדש לאותה המסקנה – “תפסת מרובה לא תפסת”. במחשבים – החלפה בין שני תהליכונים שמתמודדים עם משימות שונות (Context switch) היא פעולה הרבה יותר יקרה מאשר הרצתם אחד אחרי השני. המצב לא כל כך שונה אצלנו במוח.
* אלא אם כן המשימה אליה מזגזגים לוקחת פחות מ-2 דקות להשלים.
אם ייקח לכם פחות מ-2 דקות לבצע משימה, בצעו אותה מיד
ישנן משימות רבות שאנחנו צריכים לעשות בחיי היומיום אבל אנחנו מזניחים אותן. למשל, להוציא את הזבל. העניין החשוב בנוגע ל-“חוק ה-2 דקות” הנ”ל הוא להבין שגם כשמשימה אמורה לקחת יותר משתי דקות, ניתן לבצע “קדם -משימה” שתהווה את הטריגר לעשיית המשימה השלמה בהמשך. למשל קשירת שקית הזבל והעברתה ליד הדלת כניסה. כך לא נשכח להוציא את הזבל בדרכנו החוצה. דומאות נוספות ל-“קדם-משימות” הן לשים תזכורות למשימות חשובות, הוספת מטלה ליומן, שליחת מייל ועוד. יש לטפל במשימות קצרות אלו ברגע שהן עולות לראש.
שמירה על סדר
ברגע בו יש לנו בלגן בשולחן, ביומן או בחדר יהיה לנו הרבה יותר קשה לבצע מטלות. אנחנו לא יודעים איך לגשת לבעיה, בעיקר בגלל שהבלגן גם מתבטא במחשבות שלנו. הכאוס הנ”ל יכול להתחיל אצלנו סחרור של דחיינות והימנעות מחובות עקב האתגר המוגדל שעומד בפנינו. כדאי לתעדף סדר וארגון על פני ביצוע המשימות עצמן. יום אחד שמתי לב לכך שהתקופות בהן אני הכי דחיין והכי פחות פרודוקטיבי אלו גם התקופות בהן הייתי בבלגן. בלגן שהתבטא בחוסר טיפוח עצמי, שיער לא מסופר, חדר מבולגן וחוסר שליטה כללית. הבנתי שזה לא צירוף מקרים, ושעליי לטפל בדברים ה-“פחות חשובים” לכאורה קודם. קודם לדאוג לניקיון החדר או גילוח ורק אז לגשת למשימות הקשות באמת. היה לי מפקד בצבא שהיה אומר: “סדר בעיניים זה סדר בראש”.
תזכרו – לעולם לא יהיה זמן “מתאים יותר” להשלמת המטלות
עד עצם היום הזה, אני נוטה לדחות משימות. אני מספר לעצמי כל מיני תירוצים כמו “אני עייף כרגע”, “אטפל במרוכז בכל המשימות האלו אחר כך”, “עכשיו סופ”ש וזה זמן מנוחה” ועוד ועוד. עכשיו זה הזמן הכי מתאים והכי טוב. לאנשים בדרך כלל אין יותר זמן פנוי ככל שהחיים מתקדמים. דברים כמו עבודה, לימודים, משפחה, חברים, תחביבים תמיד ידרשו מאיתנו זמן. איך הסלוגן של נייק אומר? “Just do it”.
טיפ בונוס: ישנו חוק מפורסם בשם חוק פרקינסון. לפי חוק זה, כמות הזמן שיש לנו לצורך סיום משימה כלשהי זוהי כמות הזמן שגם ייקח לנו לבצע אותה. כלומר, נוכל לבצע את אותה המשימה גם בחצי שעה וגם בשעתיים, הכל תלוי כמה זמן יש לנו כדי לבצע אותה. לכן ישנה סכנה בנפילה לדחיינות במצבים בהם יש לנו זמן רב לביצוע של משימה. פעמים רבות פיניתי זמן רב לטובת ביצוע משימה, ואז מרחתי 90 אחוז מהזמן ועשיתי את המשימה בלחץ בעשרה אחוזים הנותרים. תשתמשו בחוק זה בתבונה, תלחיצו את עצמכם במכוון בכך שתשבצו זמן לטיפול במטלות בין חובות חשובות נוספות שיש לכם. כך לא תהיה לכם ברירה אלא לסיים את המשימה.
סיכום והמשך טיפול בדחיינות
עד כאן כל הטיפים שלי לטיפול בדחיינות. בעברי קראתי את הספר “שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד”, הוא שינה את חיי בכל הקשור לטיפול בדחיינות. כמו כן עברתי סדנה לניהול זמן, גם בה למדתי עקרונות חשובים להתמודדות עם דחיינות. ממליץ על שניהם לטובת אלו שרוצים להמשיך להעמיק בנושא.