יש לי בחורה מאד נחמדה בעבודה. בדרך כלל מאד מנומסת, משתמשת בהמון מילים באנגלית כשהיא מדברת, ודואגת להזכיר בקול רם שהיא מחבבת ספרים או מוזיקאים מסוימים. כשהיא מדברת היא תמיד מודעת לפוליטיקלי קורקט, ולעתים קרובות גם שומעים אותה אומרת משפטים בסגנון “זה כל כך לא PC” או “אוי, המסעדה הזו פשוט מעולה!”. משהו בבחורה תמיד הרגיש לי מאד לא אותנטי, ובהחלט לא מעט אנשים במשרד סולדים ממנה. חוויתי תחושה גדולה של נחת כשנתקלתי במושג “ניים דרופינג”. הקרדיט במקרה הזה מגיע להרכב מגניב בשם WC שיש לו שיר במיוחד על הנושא.
מה זה ניים דרופינג
ניים-דרופינג (Name-dropping) הינו ההרגל של אזכור שמות של אנשים “חשובים” בשיחה, במטרה להראות שאנחנו מזהים את עצמנו עם אנשים חשובים אלה. ההתנהגות מגיעה מתוך צורך להרשים ולהראות עד כמה האדם מתורבת, להעלות את הסטאטוס החברתי שלו. אדם מחפש להראות שהוא בעל מעמד גבוה על ידי רמיזה על קשר שיש לו עם אנשים כאלו. למשל – על ידי שימוש במשפט “אין מה לעשות, השירים של הביטלס תמיד עושים את זה” אדם מראה שהוא מאזין ללהקת הביטלס (להקה שנחשבת ע”י שלל מבקרי מוסיקה להרכב המוסיקלי הכי טוב בהיסטוריה) באופן קבוע. אם אני מקשיב למוסיקה איכותית כמו המוסיקה של הביטלס כנראה שאני אדם איכותי גם כן.
איך נזהה ניים דרופרים?
אז איך נזהה ניים דרופינג? קבלו את כל הדרכים בהן אדם ינסה להראות את הסטאטוס הגבוה שלו לסביבה:
- שילוב מילים גדולות כגון “ג’נטריפיקציה” בשיח
אוצר מילים עשיר כסממן למעמד הגבוה ממנו אני מגיע. אם יש אפשרות להראות על הדרך את המודעות החברתית הגדולה שלי (שמאפיינת גם כן אנשים ממעמד גבוה) זה עוד יותר טוב.
- צורך להזכיר בקול רם לעתים תכופות כמה מעריכים אמן נחשב כגון מוריסי או דיוויד בואי
כאמור, המחשבה כי שמיעה של מוסיקה “איכותית” מעידה על כך שאני אדם איכותי. אבל אם אדם כל כך נהנה ממוסיקה מסוימת, למה כל העולם צריך לשמוע שוב ושוב כי הוא מחבב את האמן הזה?
- הבעת דעה בקול רם על מסעדות נחשבות
מראה לעולם כי החך שלי עדין ומפותח מדי בכדי להנות ממנת פלאפל ב-15 שקל. אם אני לא משאיר לפחות 150 שקל על המנה שלי לא אוכל ליהנות ממנה!
- ניסיונות להישמע חכמים ע”י שימוש במילים באנגלית (שחלק מהן ייאמרו עם טעויות)
יש אנשים שחושבים ששימוש תכוף במילים באנגלית בשיחה גורם להם להישמע חכמים. לא מדובר בשימוש בביטויים שגרתיים כגון “גוסטינג”, אלא הכנסה בכוח של מילים באנגלית לשיח. נכון, יש גם אנשים עם אנגלית מאד טובה שמשתמשים במילים באנגלית כיוון שלא מצאו דרך טובה בעברית לבטא את עצמם. אך עם זאת – יש גם כאלו שיחליפו את הביטוי הפשוט “ארוחת ערב” ב-Dinner. נעשה להם מחווה קלה, ונכנה אותם כ-phonies 🙂
- החצנה של דעות שמאלניות בהגזמה
אין לי בעיה עם דעות שמאלניות. יש לי בעיה עם אנשים שחושבים שכל השמאלנים הם אינטלקטואלים ואנשי תרבות, ומאמינים כי שימוש במילים כמו “כיבוש” או שלשול פתק מסוים בקלפי כל כמה שנים הופך אותם בצורה אוטומטית לאנשים תרבותיים ומשכילים.
- התנשאות
כמובן, אין דרך יותר טובה להבהיר שאני בסטאטוס גבוה יותר מאנשים אחרים מאשר להתנשא עליהם. זו יכולה להיות התנשאות על המוסיקה שהם שומעים, על כך שהם סאחים, על כך שהם טיפשים, על האוכל שהם אוכלים, על הלבוש שלהם, על הסדרות בטלוויזיה בהן הם צופים ועוד ועוד. מי שמחפש סיבות לחשוב שהוא טוב יותר מאנשים אחרים תמיד ימצא כאלו.
למה עושים זאת?
הצורך של אנשים אלו להראות לסביבה כי הם ממעמד גבוה מגיע מתוך רגשי נחיתות. יש בהם רגשות שהם פחות טובים שיכולים לנבוע מהסביבה ממנה הגיעו, מוצא, חינוך, שירות צבאי וכו’. אם הם היו יותר בטוחים במעמד החברתי שלהם לא היה להם צורך עז להרשים ולנסות להראות כי הם בסטאטוס גבוה לעתים קרובות. פעמים רבות אנשים כאלו יעשו את הניים דרופינג, אך כשנבקש מהם טיפה לפרט על הנושא שאותו הם הזכירו נראה כי הם לא מסוגלים להעמיק בו. הבועה התל-אביבית ידועה בחוסר אותנטיות ובפוזה, נתקלתי לראשונה בתופעה המעצבנת הזו רק כשעברתי לתל אביב.