אני פריבילג. “גבר לבן פריבילגי”, כמו שהביטוי אומר. מלא ברגשות אשם על זה שהחיים שלי קלים יותר משל הרבה נשים או גברים שלא נולדו למשפחות במצב הכלכלי שאני הגעתי ממנו. מרגיש פחות “גבר” כי הדרך שלי בחיים יותר קלה משל אנשים רבים אחרים. במשך השנים נשלחתי למורים פרטיים, הלכתי לחוגים ונסעתי לחו”ל כמעט כל שנה עם המשפחה. רק כשהגעתי לצבא חוויתי בפעם הראשונה מפגש אמיתי עם אנשים מרקע שונה. התגייסתי לקרבי, לפעמים אני חושב כמה המצב היה שונה אם הייתי הולך ליחידה אליטיסטית כמו 8200.
בצבא נתקלתי לראשונה באנשים שלדעת אנגלית זה לא מובן מאליו עבורם. באנשים שרגילים לחגוג את ימי ההולדת במשפחה שלהם עם הזמנת פיצה במקרה הטוב, ונדהמים מכך שאת היום הולדת של אמא שלי אנחנו חוגגים בסופ”ש שלם בצימרים ומסעדות. באנשים שאין להורים שלהם רכב שהם יכולים להשאיל מתי שהם רוצים. היה לי קשה להסתדר עם אנשים כאלו, הרקע השונה השפיע ולא תמיד הצלחנו למצוא תחומי עניין משותפים.
מה זה פריבילג
ההגדרה הרשמית לפריבילג היא “אדם שנהנה מזכויות יתר בגלל תכונות שונות כמו מעמד סוציו-קונומי, מין, גזע”. בתכלס, אלו אנשים שצריכים להתאמץ פחות מאחרים בשביל להגיע לאותם המקומות. בדרך כלל כשאומרים “פריבילג” מתכוונים לאדם שבא מבית עשיר שמאפשר לו לא לדאוג לכסף. נתקלתי לאחרונה בציטוט על כך שכל מי שמתפרנס מקולנוע בארץ הוא פריבילג. האמת שזה מתיישב עם אמירה שקצין בצבא שאמר לי פעם: “מי שההורים שלו יכולים להרשות לו הולך ללמוד אמנות”. פעמים רבות יש לפריבילגים יותר זמן פנוי מאחרים, מכיוון שהם לא צריכים לדאוג לשכר דירה, או לבישולים או נקיונות כמו אנשים רבים אחרים. כך קורה שפריבילגיה מזוהה עם אנשים שדואגים לעצמם (עם פסיכולוגיה חיובית או תנועת ההאטה) או פעילים חברתית (יש להם זמן פנוי להתנדב).
מודעות לכסף
הרבה מאד פריבילגים לא באמת מודעים לכסף. גם אני חשבתי שאני מודע לכסף, אבל עד שלא סיימתי את התואר (שההורים שלי שילמו עליו, כמובן) והתחלתי לעבוד ולשלם שכר דירה לא באמת הייתי מודע לכסף. יכול להיות שאני עדיין לא מודע לכסף ברמה של אדם עני. הייתי משלם חשבונות במהלך התואר, אבל אף פעם לא דאגתי לכסף. הגיבוי הכלכלי מאפשר לך להסתובב בעולם ולא לחשוב קדימה יותר מדי. כביכול הייתי חסכן וחי בצמצום כסטודנט, אבל בדיעבד אני תוהה האם זה לא נבע מרגשות אשם על כמויות הכסף שלקחתי מההורים. מה זה חיסכון של 10 שקל על קפה כשההורים מממנים לך שכר דירה והוצאות בעשרות אלפי שקלים בשנה?
צבא ופריבילגיה
היום מכעיס אותי לראות פריבילגים אחרים, בעיקר כשאני שם לב שאין להם רגשות אשם. אני תוהה האם הם פשוט לא מודעים להיקף הפריבילגיה שלהם. אנשים שמסתובבים בעולם ועפים על עצמם כי הם מאד “מוצלחים” על הנייר, אבל לרגע לא יחשבו על כך שהדרך שלהם הייתה קלה בהרבה מאשר אחרים. נתקלתי בלא מעט אנשים שבאים מרקע פריבילגי, הלכו ליחידה טכנולוגית בצבא ובהמשך עשו תואר סאחי ואליטיסטי. או בכאלו שבכלל לא היו צריכים תואר, אלא הלכו ישר להייטק אחרי הצבא. אנשים כאלו יכולים להרוויח 20 אלף שקל בחודש (וגם הרבה יותר) בלי לחשוב לשנייה על הדרך הקשה שאדם שבא מרקע שאינו פריבילגי היה צריך לעבור כדי להרוויח סכומים כאלו בהייטק.
אדם ששירת כלוחם, עשה תואר בתחום או קורס מקצועי, ועבר את הדרך הקשה שכרוכה בלמצוא עבודה ראשונה בלי ניסיון, יכול למצוא את עצמו בעבודה ראשונה רק בגיל 25-28 (במקרה הטוב). לעומת זאת, אדם שמשתחרר מהצבא והולך לעבוד בהייטק יכול לעשות זאת בגיל 20-22. לאנשים שעשו זאת בצבא תמיד קל יותר למצוא משרות, מכיוון שהם בעלי ניסיון. גם במידה והאנשים הללו יבחרו ללמוד תואר כמו מדעי המחשב בהמשך – התואר יבוא להם הרבה יותר בקלות והם גם יפיקו ממנו הרבה יותר בגלל הניסיון שלהם. אני לא קונה את הטענה כי “האנשים שיוצאים מהיחידות הללו הם גאונים ובכל מקרה הם היו מרוויחים בוכטות בהייטק”. אני מכיר לא מעט בוגרי יחידות כאלו, יש ביניהם גם גאונים שקפצו שתי כיתות אבל הם היוצאים מן הכלל. אני גם מכיר לא מעט הייטקיסטים מוצלחים ששירתו כלוחמים, ובאותה המידה יכלו ללכת ליחידות טכנולוגיות ולחסוך לעצמם הרבה זמן וכסף שהשקיעו בללמוד לתכנת בדרכים אחרות.
האמת העצובה על פריבילגיה
האמת היא שפריבילגיה אמיתית באה עם חוסר מודעות. חוסר מודעות לכסף, לסבל שאנשים אחרים צריכים לעבור בשביל להתקבל לעבודה, לסיים תואר או דברים אחרים בחיים שבאים בקלות לפריבילג. כך גבר יכול למצוא עצמו מסגביר לבחורה בנושא מסוים בלי להיות מודע לפריבילגיה שלו ולכך שהוא לא מבין את המשמעות של לחוות את הנושא מזוית של אישה. אין לי ספק שיש אנשים הרבה יותר פריבילגים ממני, שבאים ממשפחות באמת עשירות, שלא מבינים את המשמעות האמיתית של המילה פריבילג. עם כל הכבוד ל-“גבר לבן ופריבילג”, כדאי להיות מודעים לכך שיש גם פריבילגיות אחרות בארץ. למשל לאנשים ששירתו ביחידות טכנולוגיות יש פריבילגיה עצומה לעומת אנשים ששירתו ביחידות אחרות. ביחידות אלו משרתות גם נשים רבות. יש פריבילגיות שמגיעות עם היותך גבר – יכולת לטייל לבד בחו”ל, אין לחץ להביא ילדים בגלל שעון ביולוגי ועוד. אך בשורה התחתונה – הפריבילגים הכי גדולים, אלו שבאים ממשפחות בעלות כסף רב וגם הולכים ליחידות טכנולוגיות בצבא – הם לא בהכרח גברים.